יום רביעי, 14 בנובמבר 2007

מא-יו-מו - סיפורו של האיכר שבדרכו להארה

מאיומו הינו דימות שאני משחק במסגרת הקמפיין ובמסגרת הבלוג ארצה לכתוב קצת מסיפורו אך מזווית ראיתה ודרך פיה של אחותו, איקו (המדברת לאדם עלום שם בו היא בוטחת) : מה אוכל לומר על מאיומאי?, ובכן הוא באח הגדול שלי, הוא למעשה הבחור, אתה מבין - היינו שבעה פעם, לפני השריפה ו... הוא תמיד היה חסון, נאה ופעלתן שאהב לעזור לכולם בשדות, נראה שלעולם לא נגמר לו הכוח או המרץ, בנות רבות אהבו אותו בסתר ורבים העריכו אותו.
זה תמיד היה ידוע שאחי היה קצת מוזר, הוא אהב לטייל רבות, לצייר ללא סוף (אף שלא הראה את הציורים לרבים) וכך גם כיבל את שמו משום זווית הראיה החולמנית שלו. הוא אהב לקחת אחריות בכל תחום ולעשות כמעט כל מלכה, היה בעל כבוד עצמי וגאה אך נפש טהורה.
הוא עזר רבות לנוודים תועים וגירש שודדים אך היה פחות מוחצן ממה שהיה ניתן לצפות, בשנה האחרונה לפני החורבן הכל אוהב להתבודד, לעיתים דיבר עם עצמו והפך למכוון יותר ממה שהיה אי פעם - הנוכחות שלו גדלה למימדים שלא היו כמותם ורבים הרגישו שדבר מה שונה קורה בנפשו
באותו יום נורא של החורבן היה אש בכל מקום, צרחות וזעקות ואני איבדתי את ההכרה תחת בית העולה באש כשאחי הקטנים צורחים סביבי אך התעוררתי להפתעתי בתוך חורובות הכפר ליד גופו חסר ההכרה של אחי שהיה מפוייח אך חסר פגע בצורה מוזרה - הוא התעורר, קבר את המתים והכל במסע שמאז לא נגמר, לא מדבר על העבר וממשיך לדבר לעצמו לעיתים. לפעמים הוא גם אומר דברים שהם ממש כפריה באלים וההיררכיה השמימית אך משהוא באמת שונה בו, הוא אומר - שנולד מחדש

אין תגובות: