הסבר על VTM

עולם האפלה מאוד דומה לשלנו אך יש בו יותר שחיתות, ניכור, פחד, סיוטים, אכזריות, בירוקרטיה, קרירות ואפלה.

בעולם האפלה רבים מהאגדות והפחדים הגדולים של בני האדם אכן נכונים אך בשונה מעולמות פנטזיה אפיים כאלו ואחרים, במשחק הזה משחקים את העל טבעי כאשר הדמויות הן בני אדם שהשתנו והפכו לדבר אחר. המשחק מתעסק בשאלות מוסריות ובמשחק תפקידים עשיר כאשר הוא נוגע בתשוקות ופחדים שיש בכל אחד מאיתנו.

במשחק ובלארפ המדובר השחקנים משחקים ערפדים.

ערפד, בדומה לאגדות שסופרו עליהם הוא יצור אשר מחויב לשתות דם, לישון בעת היום, להימנע ככל יכולתו מאש ושמש אך הוא איננו מושפע בדרך כלל מצלבים, שום, מים זורמים וכדומה אך עץ בליבו ישתק אותו כליל.

אך בשונה מהאגדות המסופרות, בעולם האפלה, הערפדים מתקיימים להם במאבק מתמיד בחיה שבוערת בתוחם, חיה שאם ייכנעו ויוותרו על שרידי האנושיות שלהם, יאבדו יחד עימה את שרידי התבונה והרצון החופשי שלהם.

הערפדים מתקיימים בקהילות שונות, מסתתרים מבני האדם ופעמים רבות מתמרנים אותם, שולטים בהם מהצללים.

על פי המיתולוגיה של הערפדים, קיין היה הערפד הראשון לאחר שהרג את הבל כשסמל קיין היה הניבים שלו.

בעבר הרחוק הערפדים לא הסתתרו מבני האנוש אך אז הם התאגדו להם יחד בימי האינקויזיציה ושרפו כמו גם רדפו אותם, משום כך יצרו את הקמרילה, ארגון תחתיו התקיימו להם ערפדים במשך מאות שנים תחת סט ספציפי של חוקים :

• לא לגלות לבני אדם על קיום הערפדים , מה שמכונה ''המסקורייד'' או בתרגום ''נשף המסכות''
• לא להפוך אחר לערפד ללא אישר הנסיך (השליט) המקומי
• לכבד את נחלת האחר ואת הנסיך באותו מקום
• אין להרוג ערפד אחר, רק לנסיך יש את הזכות לאפשר הוצאה להורג
• כל שליט יכול ליצור איזור בו לא יתקפו אחד את השני או ישתמשו בכוחות אחד על השני . מקום זה יקרה ''אליזיום''
• החוק הלא רשמי : אל תיתפס :)

בהמשך לזאת הקמרילה יצרה מספר בעלי תפקיד :

• הנסיך (השליט של העיר המדוברת והמילה העליונה ביותר בטריטוריה המדוברת)
• הסנישל (יד ימינו של הנסיך ועושה דברו)
• השריף (השומר ראש, המטפל בבעיות קונקרטיות בין ערפדים)
• ההרפי (הדואג שכל הערפדים פועלים באופן מכובד ומעניש את מי שלא עושה זאת)
• שומר האיליזיום והמסקורייד (האחראי על האבטחה באליזיום כמו גם להעניש את מי שמסכן את קיומה של חברת הערפדים כסוד).
• פרימוג'ן - כל שבט בתוך הנחלה בוחר לו ערפד שייצג את השבט וישמש כפה שלו בפנע הנסיך. הפרימוג'ן משמש כיועץ וכמועצה הם יכולים להחליף את ההרפי כמו אף להוריד את הנסיך מכסאו

לערפדים יש כמה שושלות דם כאשר בתוך הקמרילה עצמה מתקיימים כשבע מהן:

• ברוחה – פילוסופים ומנהיגים גדולים כמו גם חמי מזג וכוחניים, דוגלים בחופש וכוח
• ונטרו – המלכים ''הטבעיים'' לקמרילה, אריסטוקרטים, פוליטיקאים וכחולי דם אחרים
• גנגרל – המחוברים ביותר לחיה שבתוחם, חיים בטבע ואוהבים להתמזג עימו
• תורדור – האומנים, המשוררים, בעלי קשת רחבה של רגשות והתפאמות שקיים בעולם
• מלקויאן – טוענים שהטירוף מביא את ההארה אך הטירוף גם מונע פעמים רבות מהם לתקשר או להבין את העולם שסובב אותם
  
• תרמיר – שבט של מאגים ועושי כשפים, השבט שהכי לא בוטחים בו, קשורים יחד בקסמי דם
• נוספרטו – נראים כמפלצות, חיים בביוב ומלקטי המידע והסודות

מאז ומתמיד היו שושלות דם (שבטים) שלא הצטרפו לקמרילה אך לפני מאות ספורות התפצלו מהקמרילה שני שושלות דם שלמות אשר גררו אחריהם ערפדים רבים אחרים.

הם יצרו את ''הסבאת'' ומכונים בפי הקמרילה כ ''מורדים'' כשהמוטו שלהם הוא

''אנחנו מפלצות, בו נתנהג ככאלו'' .

לפי הקמרילה הם חיים ללא כבוד לזקן אלא עם כבוד לחזק בלבד כשמעשיהם משמשים

כסיפורי אימה לערפדים שרק נוצרו.

הלארפ המדובר יעשה בשיטה של OWBN, שיטת משחק של לארפ המשוחק במקומות שונים בעולם, כל המשחקים מתקיימים במקביל ודרך פורומים באיתרנט השחקנים מתקשרים בינם לבין עצמם בתוך ומחוץ לדמויות.

המשחקים הללו הנם משחקים חיים אשר מתרחשים פעם בחודש במשך זמן רב,

המשחק שיהיה בביגור יהיה דוגמה למפגש ומשחק שכזה –

משחק מלא פוליטיקה, סודות ותככים כמו גם שאלות מוסר שונות.

כל סוף הוא התחלה חדשה

אז זהו חברים, המנחה שלנו נוסע ליפן והקמפיין מסתיים לאחר שש מפגשים,
הדמויות הגיעו לעיר הבירה של שבט האריה שם נדרשו להתחבר יחדיו (כולם) ולנסוע לעבר איום חדש שבא מהאופק ובכך לאחד מחדש את אנשי הארץ והשבטים השסועים.

הדמויות יצאו בשריון זהב אדיר, חרב רבת הוד וקשרי חברות רבים - יחד הם רכבו לעבר האופק

סוף ?

מבחן החברות

ובכן, עזבנו את גיבורינו בפעם האחרונה כאשר הסמוראים לשבט הקריין הוכנסו למתקן כליאה, הסמוראים לשבט האריה והענפה שלכו שני מכתבים שבחלקם עלומים וקיבלו תשובה עלומה חלקית כמו כן (אשמח אם השחקנים יוכלו לפרט בעצמם את המכתבים והתשובות).
בכל מקרה על הדמות של אסף נפקד לחזור לשבט האריה מידית (וכנראה למות) ועל הדמות של גדעון נפקד להמשיך ללוות את דמותו של אסף עד שהוא רואה סימן לחוסר כבוד.

החבורה מתפצלת כאשר הדמות של מאיומי, הדמות של אסף ושל גדעון נפגשים בקבוצת בנדיטים חסרי כבוד בדרכם לשבט האריה- קרב בו הישיבה הדוממת של מאיומי על סוסו עזרה יותר מכל הנפת חרב שרק יכל להציע והבנדיטים השורדים בורחים עם הזנב בין הרגליים.
עם זאת הדמות של עמית ושל נורית נעה עם זאת ניסו למצוא שריד כול שהוא של תומאה מאדמות הצל בסמוראי שערף את ראש הסמוראי משבט האריה אך ללא הצלחה. שני הדמויות שלכו מכתב פרידה לדמותו של אסף ולאחר פנו לעבר הים, לעבר המטרות הגדולות של הדמויות שלהם אך באמצע הדרך מחליטים להסב לאחור ולמצוא מחדש את דמותו של אסף ולעזור לו.

כל החבורה נפגשת מחדש בעיר של שבט העקרב בו דמותו של אסף מתחבתת אם לבגוד באמונו וחוקי הבושידו של ידידו משבט האריה (דמותו של גדעון) ובמקביל הדמות של נורית חושבת כיצד תוכל ללכת לעיר של שבט האריה ושם לחתוף (בהסכמה) את בני משפחתו של אסף.

לבסוף החבורה מתפצלת פעם נוספת (הדמות של גדעון ואסף יוצאים באיחור לעבר העיר בעוד הדמות של נורית\ עמית\ שלי יוצאות באותו ערב כדי להשיגן).

שני ציטטים יפים שאני רוצה להזכיר הם :
''גבולות רבים בעולם מקורם באשליה, אשליה שהיא המקור לרוב הסבל שבעולם'' מאיומי
''אך אם נפנה חזרה לאחור, יתכן ולא נמצא שוב את הים'' נאגוואשי

מילים חדות מכל חרב

זאת הייתה פגישה יוצאת מגדר הרגיל בכך שלא היה בה קרב חרבות יחיד ומצד שני נערכו בה כמה מהקרבות היותר מסוכנים והיותר מרהיבים.

המשחק התחיל בכך שחבורת הסמוראים (ויסלחו לי מי שלא מחשיב נזיר כסמוראי) לעיר הבירה של שבט הסרטן שעל גבולות הצל, התארחנו במבצר גדול מאוד ועמדנו להיפגש עם הגיבור הגדול ביותר בשבט הסרטן (מפחיד ומרגש מבחינת רוב החבורה).

בתוך החדר נערך הקרב הראשון, כלומר קרב של מילים שהתחיל משום שדמותו של אסף רצתה לדבר על תוכניותיו אך חשדה בדמותו של גדעון. הקרב התחיל לאחר שדמותו של עמית הבחינה בכך שדמותו של אסף מדברת בקול גבוהה מידי לחדר קטן מידי (שבו אנשים שבעיתית לחשוף בפניהם סודות לפי נקודת מבטו של אדונו).

-אוזניים לקוטל ... (קרי – לא להעליב ישירות את הסמוראי משבט האריה בריגול :)
-אז מה תוכניותך ? (קרי – למה אתה עדין מלווה אותי במסע שלי ?)
-אני חושב שבינתיים דרכינו זהות וכל עוד מוטב לשנינו המצב, כדי שיישאר כך (קרי – אני לא אגיד לך שקר אך גם לא אמת, תשובה אפורה מפיו של אדם שתפקידו לא בהיר)
-דרכינו אכן זהות כל עוד שכל אחד מאיתנו ידע את תפקידו מקומו (קרי – בסדר.. אבל ...)

השיחה השנייה התנהלה למול הגיבור הגדול של שבט הסרטן אשר הפגין חוסר באתיקת למול משרתיו, מבטים יודעי דבר ואפלים בין הגיבור לדמות של גדעון ובכלליות רצון מתלהב יתר על המידה לעזור לחבורה הנחמדה (גם פקיד בינוני במעלה היה יכול לעשות את זה ) .

אני חושב שהמשפט הכי טוב לתיאור המבט של הגיבור הוא אחד שנאמר מחוץ למשחק :
''הסרטן יודע את החרא, הוא מריח וחי בו כל הזמן''

חשוב לא לשכוח את מסעה של הדמות של נורית בחיפוש אחר המורה הדגול שלה שנעלם באדמות הצל לפני שנים רבות., מסע שלא התבהר (ככל הנראה) לאחר השיחה עם העוזר של הגיבור בשעת לילה מאוחרת .

החבורה צריכה כזכור לברר מחלוקת בין שבט העגור לאריה, מתברר שאחד מהאריות ירה חץ בגבו של סמוראי משבט העגור במהלך קרב מחוץ לטירה. האריה טוענים שזה טעות (כשהסרטן מצדדים בכך שיתכן וזאת הייתה טעות) בעוד שאנשי העגור טוענים שהדבר לא היה מקרי.

הדיון מסתבך כשמתברר כששבט האריה מבין ומקבל שהיה טעות ושיש להעניש את החייל – בכל עונש, חוץ ממוות, שהוא העונש המדויק שרוצים האנשים משבט העגור.

גם במקרה זה התנהלו שני קרבות דיפלומטים כשלדמותו של גדעון אין בכלל סמכות לחקור ולפקוד מה שקצת הפריע למהלכים אבל בכלליות שני הדמויות יצאו עם ההבנה שהצד שלו צודק :)
מיומי עזר באחד מהדיונים (הוא התלווה לדמותו של אסף) בכך שהשתמש בכוח מיוחד המגביר תכונות את אנשים אחרים ושל עצמו. הכוח נובע מחידה ומתפיסה של המציאות בצורה אחרת – ''אף חץ לא נורה מהאפלה ואף מוות איננו מקרי'' .

משום הרצון של אנשי הקבוצה לצאת למשימת שטח עם הסמוראים כדי שיוכלו למנוע קרב אפשרי אך גם לצפות על הכול הם ציפו למבחן בבוקר של יום המחרת והלכו לישון.
בנקודה זאת אני חייב לציין שקצת שיניתי את הדמות שלי (מיומי , להזכיר) אך לא לזאת התכוונתי שבמעשה היא גם הפכה לדמות קצת מפוקפקת מבחינת הבושידו – היא הציעה לעקוב אחרי אנשי השבט (לא מכובד), לברר את הגרסאות שלהם (להעיד שהם משקרים) ואף יצאה לשותתות עצמאית במבצר כדי לשמוע דברים ... :) אבל זה באמת לא רציני .

סצנת הסיום הייתה אחד מהדברים הסוערים ביותר במשחק כולו כשאר הסמוראים הראשיים משבט האריה ועגור רבו ריב מכוער (לא שותפים כביסה מלוכלכת בחוץ !) בצורה לא דיפלומטית מידי . כשהסמוראי משבט האריה אמר לבסוף – אתה משקר ! -- , דבר שהתלווה בדממה של שנייה אחת ואז הראש שלו נערף באבחת חרב בודדת של העגור. פעולה זאת התלוותה בדממה יותר ארוכה מהקודמת ומיד לאחר מכן החלה התקהלות של אנשים משני השבטים בחרבות שלופות . למזלו של דמותו של אסף (ולמזל של משפחתו) לא נגרר קרב פיזי נוסף בכך שלוחמים משבט הסרטן עצרו את הניצים וכלאו את המנהיג משבט העגור.

והמילים, החדות מכל חרב שנשארו באוויר הן – מה לעזאזל עושים עכשיו ?!?!

בסימן האייל הלבן

טוב, אז כמה דברים מעניינים קרו במהלך המשחק האחרון, ראשית דמותה של דקלה נפרדה מהחבורה לזמן קצר בו הלכה לבית הדימיו שלה ונעלמה ביער כמו שרק שועל יכול להעלם ביער (היא לבית השועל). לאחר זאת החבורה ראתה אייל מדהים ביופיו אשר צועד לצד השביל אשר נראה כאילו הוא מלווה אותם ולאחר קצת זמן גם מוביל אותם - לאחר דיון קצר הוסכם לנוע אחריו, דבר שהוביל אותם למקום קסום ביופיו.
כל אנשי החבורה כמעט התרחצו, נחו, עשו מדיטציה והרעישו מעט עם הסוסים שלהם אך מאוואשי עמד מחוץ לכל המקום הזה נטוע כעץ יבש והביט על הכל מהצד, הוא אף אמר ''תמשיכו בלעדי, אני אתפוס אתכם'' - מה גרם לו להתנהג כך ומה עשה באותו זמן נשאר בגדר תעלומה....
כך יצא שעזבנו את המקום המשכנו כאילו במקרה לעקוב אחר האייל עד שהגענו לקבוצת רונינגס (סמוראים שבגדו בקוד הכבוד) אשר לא יודעים את מקומם כמו גם משקרים ללא יכולת טובה במיוחד. כאשר דמותה של נורית נשארה מאחור כדי לעקוב אחר הרונינגס הם הבחינו בא וקראו לגיבור בועד הם מתקיפים את הסמוראית הבודדה.
אז כתמיד, הקרב היה מרהיב, הדמות של נורית פילחה ראש של אדם באווחת חרב ואז חצתה אדם נוסף בעודו מתחנן לחייו , דמותו של גדעון שעטה על שניים אחרים בעודו רוכב על סוסו העצום ומעיף אנשים לצדדים ודידוג'י כהרגלו נלחם במהיריות וקטליות. מהיומו לא היה ממש בקרב אלא רק ניסה לעזור מהצד ובעוד זה קורה שעט מאוואשי במהירות הרוח לעבר הקבוצה מהמקום לא מקום בו עזב אותה.
לאחר זאת המישיכו כולם לצעוד בחורש כשהם נתקלים בקבוצת שדונים שניסתה להציב מלקודת בודדת כדי להפריע לעוברים אקראיים אך אין ממש אינטרקציה בין שתי הקבוצות והחבורה ממשיכה עד למוצב גדול של שבט הסרטן.
באותו מוצב חבורת הסמוראים שלנו התפארה בכל המעשים המהוללים שלהם וכיבלו כבוד רב .
.... כפי שאולי מורגש מהצורה בה כתבתי, אני עצמי (השחקן של מהיומו) עזבתי את המשחק מלאחר הקרב ברונינגס, אני מקווה שבקרוב ימלאו את החסר עם יש חסר.

החבורה מתאספת בעיר של צללים

ווכן, לא כתבתי הרבה זמן אבל כך גם אחרים, הפעם יש לי בעיה עם שמות אז אני יעדכן אותם לאחר מכן -

הסשן השני היה קצר יחסית אך נחמד וקליל, דידוג'י ומאיומו ממשיכים בדרכם לפונדק קטן שם הם משכינים את מאוואשי ומתחילים לחבוש אותו הייטב כאשר דמותה של דקלה (אצילה מבית נמוח יחסית לבית החסידה - בית השועל) מציעה את כשרון הריפוי שלה למען סגירת הפצעים של מאוואשי. לאחר זאת דידוג'י מבקש שתתלווה אליהם ותעזרו להם בהמשך בשביל כסף, היא מסכימה והם יוצאים למחרת היום לאחר התאוששות נוספת בפונדק.
באותו זמן במקום אחר דמותה של נורית (סמוראית נלהבת לשבט חדי הקרן אשר במסעה לדרום הרחוק) עוברת את הגבול מארצות שבט האריה ועולה על הדרך לעיר גדולה השוכנת על אדמות שבט העקרב - עיר אפלה ומפוקפקת ביותר...
בנוסף לכך דמותו של גדעון (סמוראי אצילי בנפשו לשבט האריה) נשלח על ידי הדימינו שלו לעזור ולהגן על דידוג'י במסעו כמו גם לפקוח עליו עין, הוא מתחבר לחבורה המוזרה (סמוראית של השועל והחסידה כמו גם לשני הנזירים) בטענה שהדרכים מסוכנות ולאחר מוסיף שגם לו ''יש עסקים בדרום הרחוק''.
- בשלב זה יש קטע יפה מאוד שקשה לתמלל בו השחקנים דנים בינם לבין עצמם מי ירכב על סוס, מי ילך ברגל והאם אפשר להרכיב אדם אחר על סוס -

בהמשך לכך זאת החבורה מגיעה לעיר המפוקפקת ובשל חוסר הצורך במרפא הם מתארגנים לתזוזה וקונים ציוד, דמותו של מאוואשי מאבדת את עצמה בקהל בשל תשוקה מסתורית לשווקים ובעוד החבורה שולחת ילד קטן לחפש אחריו - מאוואשי מוצא עצמו שתוי למחצה למול דמותה של נורית אשר נראה שלא מתרעמת על מצבו המוזר.
כ-ל הדמויות בשלב זה נאספות באותו מקום, מחליפים דיבורים ומתכוניים לרדת לדרום כשדידוג'י אומר בחיוך עדין שיש צורך לכתוב מועדה ש ''כל מי שרוצה לצאת למסע לרדום מוזמן בהחלט'' (שלוש סמוראים ושני נזירים יצאו לדרך, בים בם בום... ) .

כל השישה יוצאים לדרום, נחים בלילה (והפעם עושים שמירות !), דמויותיהם של מאוואשי ונורית מתחברות בצורה מעניינת ובבוקר למחרת נפגשים בשני עוגים אשר נוהמים ותוקפים את החבורה כמצופה משני עוגים (ותשכחו את מווד, עוגים במשחק הזה הם טנק גדול וכבד מאוד ... ) .
דמותו של גדעון כאריה תוקף ראשון ומשסע במכת חרב אחרת יותר נזק משכל הדמויות גם יחד יעשו במשך הקרב אך מאבד את הכרתו בהמשכו, דידוג'י מבהיר הייטב למה לא כדי לתקוף אותו בדו קרב של אחד על אחד, החץ שיורה דמותה של נורית מנקב שני עיניים של שני עוגים נפרדים ונותן להם מכת מוות סופית, מאוואשי מביט בהכל בהיכון אך לא תוקף, דמותה של דקלה יורה כדור אש שמתברר שלא עושה הרבה חוץ מגיצים והדמות של מאיומו... ובכן הוא קצת איטי הבוקר....
הסשן נגמרה כשלאחר הקרב כולם מתאספים סביב דמותו של גדעון ושוב דמותה של דקלה מצילה את המצב בריפוי קסום אך הפעם שני הנזירים מתפללים ... ראוי לציין ששני תפילות שונות לחלוטין, במקצב ובצליל....

יומן הציורים של מה-יומו 1

אני אוהב לצייר, אפשר להגיד שזה חלק חשוב מאוד של הנפש שלי והפעם , הדמות שבחרתי לשחק אתה הינה אומנית

כך שתככונו לציורים רבים. אלי