בסימן האייל הלבן

טוב, אז כמה דברים מעניינים קרו במהלך המשחק האחרון, ראשית דמותה של דקלה נפרדה מהחבורה לזמן קצר בו הלכה לבית הדימיו שלה ונעלמה ביער כמו שרק שועל יכול להעלם ביער (היא לבית השועל). לאחר זאת החבורה ראתה אייל מדהים ביופיו אשר צועד לצד השביל אשר נראה כאילו הוא מלווה אותם ולאחר קצת זמן גם מוביל אותם - לאחר דיון קצר הוסכם לנוע אחריו, דבר שהוביל אותם למקום קסום ביופיו.
כל אנשי החבורה כמעט התרחצו, נחו, עשו מדיטציה והרעישו מעט עם הסוסים שלהם אך מאוואשי עמד מחוץ לכל המקום הזה נטוע כעץ יבש והביט על הכל מהצד, הוא אף אמר ''תמשיכו בלעדי, אני אתפוס אתכם'' - מה גרם לו להתנהג כך ומה עשה באותו זמן נשאר בגדר תעלומה....
כך יצא שעזבנו את המקום המשכנו כאילו במקרה לעקוב אחר האייל עד שהגענו לקבוצת רונינגס (סמוראים שבגדו בקוד הכבוד) אשר לא יודעים את מקומם כמו גם משקרים ללא יכולת טובה במיוחד. כאשר דמותה של נורית נשארה מאחור כדי לעקוב אחר הרונינגס הם הבחינו בא וקראו לגיבור בועד הם מתקיפים את הסמוראית הבודדה.
אז כתמיד, הקרב היה מרהיב, הדמות של נורית פילחה ראש של אדם באווחת חרב ואז חצתה אדם נוסף בעודו מתחנן לחייו , דמותו של גדעון שעטה על שניים אחרים בעודו רוכב על סוסו העצום ומעיף אנשים לצדדים ודידוג'י כהרגלו נלחם במהיריות וקטליות. מהיומו לא היה ממש בקרב אלא רק ניסה לעזור מהצד ובעוד זה קורה שעט מאוואשי במהירות הרוח לעבר הקבוצה מהמקום לא מקום בו עזב אותה.
לאחר זאת המישיכו כולם לצעוד בחורש כשהם נתקלים בקבוצת שדונים שניסתה להציב מלקודת בודדת כדי להפריע לעוברים אקראיים אך אין ממש אינטרקציה בין שתי הקבוצות והחבורה ממשיכה עד למוצב גדול של שבט הסרטן.
באותו מוצב חבורת הסמוראים שלנו התפארה בכל המעשים המהוללים שלהם וכיבלו כבוד רב .
.... כפי שאולי מורגש מהצורה בה כתבתי, אני עצמי (השחקן של מהיומו) עזבתי את המשחק מלאחר הקרב ברונינגס, אני מקווה שבקרוב ימלאו את החסר עם יש חסר.

החבורה מתאספת בעיר של צללים

ווכן, לא כתבתי הרבה זמן אבל כך גם אחרים, הפעם יש לי בעיה עם שמות אז אני יעדכן אותם לאחר מכן -

הסשן השני היה קצר יחסית אך נחמד וקליל, דידוג'י ומאיומו ממשיכים בדרכם לפונדק קטן שם הם משכינים את מאוואשי ומתחילים לחבוש אותו הייטב כאשר דמותה של דקלה (אצילה מבית נמוח יחסית לבית החסידה - בית השועל) מציעה את כשרון הריפוי שלה למען סגירת הפצעים של מאוואשי. לאחר זאת דידוג'י מבקש שתתלווה אליהם ותעזרו להם בהמשך בשביל כסף, היא מסכימה והם יוצאים למחרת היום לאחר התאוששות נוספת בפונדק.
באותו זמן במקום אחר דמותה של נורית (סמוראית נלהבת לשבט חדי הקרן אשר במסעה לדרום הרחוק) עוברת את הגבול מארצות שבט האריה ועולה על הדרך לעיר גדולה השוכנת על אדמות שבט העקרב - עיר אפלה ומפוקפקת ביותר...
בנוסף לכך דמותו של גדעון (סמוראי אצילי בנפשו לשבט האריה) נשלח על ידי הדימינו שלו לעזור ולהגן על דידוג'י במסעו כמו גם לפקוח עליו עין, הוא מתחבר לחבורה המוזרה (סמוראית של השועל והחסידה כמו גם לשני הנזירים) בטענה שהדרכים מסוכנות ולאחר מוסיף שגם לו ''יש עסקים בדרום הרחוק''.
- בשלב זה יש קטע יפה מאוד שקשה לתמלל בו השחקנים דנים בינם לבין עצמם מי ירכב על סוס, מי ילך ברגל והאם אפשר להרכיב אדם אחר על סוס -

בהמשך לכך זאת החבורה מגיעה לעיר המפוקפקת ובשל חוסר הצורך במרפא הם מתארגנים לתזוזה וקונים ציוד, דמותו של מאוואשי מאבדת את עצמה בקהל בשל תשוקה מסתורית לשווקים ובעוד החבורה שולחת ילד קטן לחפש אחריו - מאוואשי מוצא עצמו שתוי למחצה למול דמותה של נורית אשר נראה שלא מתרעמת על מצבו המוזר.
כ-ל הדמויות בשלב זה נאספות באותו מקום, מחליפים דיבורים ומתכוניים לרדת לדרום כשדידוג'י אומר בחיוך עדין שיש צורך לכתוב מועדה ש ''כל מי שרוצה לצאת למסע לרדום מוזמן בהחלט'' (שלוש סמוראים ושני נזירים יצאו לדרך, בים בם בום... ) .

כל השישה יוצאים לדרום, נחים בלילה (והפעם עושים שמירות !), דמויותיהם של מאוואשי ונורית מתחברות בצורה מעניינת ובבוקר למחרת נפגשים בשני עוגים אשר נוהמים ותוקפים את החבורה כמצופה משני עוגים (ותשכחו את מווד, עוגים במשחק הזה הם טנק גדול וכבד מאוד ... ) .
דמותו של גדעון כאריה תוקף ראשון ומשסע במכת חרב אחרת יותר נזק משכל הדמויות גם יחד יעשו במשך הקרב אך מאבד את הכרתו בהמשכו, דידוג'י מבהיר הייטב למה לא כדי לתקוף אותו בדו קרב של אחד על אחד, החץ שיורה דמותה של נורית מנקב שני עיניים של שני עוגים נפרדים ונותן להם מכת מוות סופית, מאוואשי מביט בהכל בהיכון אך לא תוקף, דמותה של דקלה יורה כדור אש שמתברר שלא עושה הרבה חוץ מגיצים והדמות של מאיומו... ובכן הוא קצת איטי הבוקר....
הסשן נגמרה כשלאחר הקרב כולם מתאספים סביב דמותו של גדעון ושוב דמותה של דקלה מצילה את המצב בריפוי קסום אך הפעם שני הנזירים מתפללים ... ראוי לציין ששני תפילות שונות לחלוטין, במקצב ובצליל....