יום שלישי, 13 בנובמבר 2007

הפסיעה הראשונה

זה הוא התקציר הראשון של ההרפתקה שנערכה לה תחת שמי כוכבים לצד מדורה לכבוד יום הולדתי בגולן : כמו כל סיםור גדול, סיפורינו מתחיל בעיר הבירה של רוקוגן שם דידוג'י האיאקו פוסע לו על שביל ארוך בדרך למקדש הצמוד לעיר ושואל את האבנים שלו לעתידו . התשובה שהאבנים נותנות לו היא שמסעו למקדש לא יהיה רגיל כבכול שנה וששני נוודים ילוו אותו במסעו.
בערך באותו זמן גאוואשי ומאיומו פוסעים אף הם בדרכם לעבר המקדש המדובר כאשר אחותו של מאיומו נעה אחריו כפי שעשתה זה זמן רב. בכניסתם למקדש גאוואשי ודידוג'י האיאקו מתפללים אך שלוות כול יושבי המקדש מופרעת כאשר נכנס סמוראי לשבט הסרטן למבנה כשהוא פצוע וחבול ובפיו הודעה - משהוא רע קורה עם התלמידים של שבט האריה והענפה שנשלכו לעבר אדמות הצל כדי לסיע לשבט העקרב, התחרותיות שבין השבטים קיבלה פנים אפלים
לאחר אותו דיון (בו צפה מקרוב מאוד מאיומו בכשהוא בלתי נראה) החלה שיחה בין מאוואשי ודידוג'י האיאקו שאליה הצטרף גם מאיומו - שני הנזירים (מאוואשי ומאיומו) הצטרפו לסמוראי לבית הענפה (דידוג'י האיאקו) בתוכנית שלו לפסוע לאדמות הצל
בערב, דידוג'י האיאקו דן עם מנהיג שבט האריה האזורי (שמשפחתו הינה בת ערובה דיפלומטית בידיהם) ברצונו לפסוע לאדמות הצל ומקבל את אישורו ובמקביל, מאיומו מבקש ומקבל אישור להשאיר את החותו בבית דידוג'י האיאקו כבת חסות .
בבוקר למחרת הם פוסעים בדרך, עוברים בית מרזח בו מאיומו משאיר מתנה מאירת עניים לבעלת המקום (ציור בו נראה בעלה מחזר אחר עובדת אחרת בפונדק והם פוסעים דרך ארוכה בא הם מדברים בינם לבין עצמם .
לעת ערב הם מותקפים בהפתעה, מאוואשי מתעורר ראשון וצועד להגן על ''האדון'' החדש שלו (דידוג'י) ונפצע קשה בבתנו (כפי שאמר השחקן ''זה מה שנקרה להיות משופד על ידי קטאנה !''), דידוג'י קוטל שודד במכת חרב אדירה ומהירה אך קלילה כרוח (לאחר שהוא מתעורר בזכות נשיכת הגירית של מאיומו) ולבסוף, מאיומו הורג שודד במכת מכל ששוברת כמעט את גולגולתו לשניים- לא מוצלח בשביל מישהו שרוצה רק להמם אנשים...
בכל מקרה הסשן נגמר כשמכינים אלונקה למאוושי ומשספים את גרונות השודדים הגוססים

תגובה 1:

Eli אמר/ה...

מנקודת מבטו של מאיומו -
אני שולח לך הודעה זאת על הגבי הרוח אחותי, ויהי ותשמעי אותה בקרוב,
אני מצטער שנאלצנו כך להיפרד אך אני מכווה שהכל טוב לך ושאת מרגישה בטוחה ומכובדת כראוי בעוזרת בית.
היום נתתי מתנה כואבת לאישה שהטיבה עימנו, האם יש להסתיר את האמת ? אינני חושב, גם אם היא כואבת והרסנית - אסור לכסותה.
היום גם נאלצתי לגדוע חיים של ארבע אנשים אבודים, הם ניסו לשדוד אותנו ופצעיהם היו חמורים מידי, אני מכווה שבפעם הבאה יהיו חייהם רגועים יותר.
אני פוסע כרגע מאחורי הסמוראי שלאישתו את עוזרת, אינני יודע עדין למה אני עושה זאת האמת, לעיתים צריך לזרום בחיים אך הוא נראה כאדם הגון ואוהב אמת, אני מקווה שאוכל למצוא שפה אחת איתו .
מקווה שהודעתי לא העירה אותך,
אחיך מאיומו